מסיימים את ספטמבר ברגל ימין

אחרי ההפסד מול האל בליגה שמענו מארסן ונגר שהוא הולך לעשות רוטציות בהרכב, ולא בגלל ההפסד אלא בשביל לחלק את הכוחות לקראת המשך העונה. בפועל, השינוי היחיד, והמתבקש, שונגר ערך הוא הכנסתו של סמיר נאסרי להרכב על חשבונו של עמנואל אבואה , וכאשר אבואה יושב על הספסל אוהדי ארסנל יכולים לחגוג לא רק את ראש השנה, אלא זהו יום חג באופן כללי.

פורטו באופן מסורתי לא מצליחה בביקוריה באנגליה וגם ביקור זה הצטרף לרשימה (לי היה את העונג לצפות בנצחון הקודם של ארסנל ב'אמירויות' על פורטו, 2:0). מן הפתיחה ארסנל הפגינה כדורגל התקפי והגיע לשלל מצבים, בעיטה טובה של ואן פרסי שנהדפה על ידי הלטון, ועוד נסיון נהדר של וולקוט הפעלתן שנהדף לקרן.
פורטו לא ממש השפיעה על המשחק והציגה יכולת חלשה ומביכה מאד בהגנה, ודווקא בהזדמנות היחידה שלה, במתפרצת קטלנית היא כמעט כבשה בנגיחה של רודריגז, אך למזלה של ארסנל, הכדור פגע במשקוף ויצא החוצה. פבריגאס לא איבד כדורים כמו מול האל, ונתן מסירות חכמות, אחת מהן שברה את מלכודת הנבדל והגיעה לאדבאיור שבמסירת רוחב מצא את ואן פרסי שדחק רגל ו-1:0 נהדר לתותחנים. לא עברו 9 דקות והתוצאה הוכפלה, כדור קרן מדויק של ואן פרסי הישר לראשו של אדבאיור שנוגח למשקוף ופנימה, ללא מאמץ מיוחד מצד הלטון . בדרך כלל במשחקים מסוג כזה, ארסנל מורידה הילוך במחצית השנייה ומשחקת בנונשלנטיות, אך לא הפעם, כי אחרי שאיכזבה את אוהדיה היא הייתה צריכה להחזיר להם , ולכן עלתה בטירוף למחצית השנייה וכבשה בדקה ה-48 את השני, אחרי בעיטה של ואן פרסי. בדקה ה-53, פריצה נהדרת של טורה מצאה את וולקוט שמ-5 מטרים בעט החוצה במקום להבקיע את הרביעי. לאחר מכן, פבריגאס ונאסרי נעצרו על ידי הלטון בבעיטות מחוץ לרחבה וארסן ונגר הוציא את נאסרי וולקוט ו-ואן פרסי והכניס את בנדטנר,ולה ואבואה.
אותו בנדטנר קיבל כדור ברחבה והוכשל, את הפנדל תירגם אדבאיור בקלילות פנימה.
ארסנל לא הסתפקה ברביעייה ורצתה לכבוש עוד, הגיעה כמעט בכל התקפה למצב של כיבוש- מבצע סולני של ולה הסתיים בהחמצה של בנדטנר, אדבאיור החמיץ עוד שתי הזדמנויות מסמרות שיער (אם רק היה סקורר אמיתי, היו לו 40 שערי ליגה בעונה).פורטו נראתה פשוט אומללה והשופט הגרמני הרברט פאנדל גאל אותה מייסוריה ולא הוסיף תוספת זמן, ובסיום 90 הדקות נצחון ענק לארסנל, 4:0.


מבחינה מנטאלית, הנצחון מצוין והיה מתבקש אחרי הבזיון ביום שבת. מבחינת יכולת התקפית, הרי שארסנל יכלה לכבוש היום עשירייה מול יריבה ששיחקה חלש מאד. נשאלת השאלה, מדוע ארסנל לא הפגינה את אותה מידת רצינות,דיוק ואסרטיביות גם מול האל? נותר לנו לקוות שיכולת דומה תוצג גם ביום שבת בליגה ושונגר יעלה את אותו ההרכב בדיוק. אני יכול רק לנחש איזה שיר שרו אוהדי ארסנל בסיום המשחק:
Can we Play you Every week? :-)