לא כל יום בלקבורן

ארסן ונגר ממשיך בהתנהלות השערורייתית שלו, לא רק שלא טרח להביא קשר אחורי לסגל והוא מסתמך על דנילסון, הוא רצה להחתים השבוע קשר ברזילאי בן 33 לתפקיד, ונשאלת השאלה בשביל מה? הרי היה לו את ג'ילברטו ואם רצה שחקן מנוסה, יכול היה להתאמץ ולהשאיר אותו. היה לו את פלאמיני, אבל לא דאג בזמן לפתור את בעיית החוזה שלו, והיה ל את דיארה, שיכול היה להיות המחליף האולטימטיבי של פלאמיני ואפילו מבחינת פוטנציאל עולה עליו. במסיבת העיתונאים שלפני המשחק ציין ונגר כי "תיקו תהיה תוצאה טובה עבור ארסנל", האם זה לוחמה פסיכולוגית? בכל מקרה כשהשחקנים שומעים את המאמן שלהם בהתבטאות כזאת זה משפיע עליהם במידה מסוימת.

ארסנל עלתה לכר הדשא באצטדיון לובנובסקי (ע"ש המאמן האגדי של דינמו קייב ובריה"מ שנפטר) עם שינוי אחד מההרכב ביום שבת , במקום אבואה שלא היה כשיר במלוא מאת האחוזים, עלה אלכס סונג בהרכב. מן הצד החיובי, הרי שחסרונו של אבואה הוא לטובת ארסנל ושיתופו של סונג כקשר אחורי הוא גם לטובה כי סוף סוף יש לארסנל בהרכב קשר אחורי טבעי, אך מן הצד השלילי, הצבתו של דנילסון כקשר שמאלי פשוט פגמה במערך הזה וקלישי לא עלה מספיק קדימה כי לא היה לו מי שיתמוך בו באגף. ארסנל לא הציגה כדורגל גדול במחצית הראשונה ועדיין הגיעה ל-4 מצבים של שער בטוח אותם לא הצליחה לתרגם לשערים: כדור תועה שהגיע לאדבאיור והוא בעט אותו ברשלנות החוצה, בעיטה של ואן פרסי ברגל ימין שנהדפה על ידי השוער האוקראיני , עוד בעיטה שלו ברגל ימין שחלפה ליד הקורה, וההזדמנות הכי טובה של ארסנל על סף סיום המחצית כאשר פבריגאס לבד מול השוער בועט חלש ברגל שמאל (לפבריגאס לא היה משחק גדול ולכן גם ארסנל לא נתנה את הכדורגל האופייני לה). ההגנה של ארסנל לא נזקקה למאמץ רב מול יכולת התקפית חלשה של דינמו קייב שעלתה במערך 4-5-1 ולא הצליחה להזכיר שמץ של אותה דינמו קייב מפוארת שהייתה ידועה בכדורגל התקפי, אך דינמו קייב בהדרכת שועל הקרבות, יורי סיומין, שיחקה בצורה טקטית נכונה וחיפשה בדיוק מצב בודד כדי לנצל ולהבקיע.
המחצית השנייה המשיכה באותה נונ-שלנטיות כאשר בקארי סאניה תפס שחקן וגרם לפנדל (שריקה נכונה של השופט מדינה קנטלחו), אותו תרגם בנגורה ל-1:0 לקייב. השער הכניס את ארסנל לפאניקה ולחץ, והיא לא הצליחה לייצר מצבים מסוכנים ולא כדורגל איכותי מול קייב השאפתנית שצברה הרבה עידוד משער היתרון. ונגר הכניס את בנדטנר במקום סונג (חילוף גרוע), את אבואה במקום סאניה ואת ולה במקום ואן פרסי אך זה לא עזר להשפיע על המשחק עד לדקה ה-88 בה כדור רוחב מדויק של וולקוט (ונגר עדיין חושב שאבואה צריך לפתוח בהרכב?!) הגיע לגאלאס שדחק מקו השער את השוויון, 1:1. ונגר יכול להיות מרוצה, הוא השיג את התיקו שרצה, אך האוהדים לא מרוצים מהיכולת והתוצאה.

לסיכום, לא כל יום בלקבורן, הנצחונות נגד הקבוצות החלשות אותן ארסנל פגשה: טוונטה, ברומיץ', בלקבורן, ניוקאסל, הכניסו לאשליות כל מיני אוהדים שהקבוצה מספיק חזקה וטובה והשאירו את ונגר בבועה שהוא חי. אך כפי שראינו השבוע בוול-סטריט (אין קשר בין יינס להמן ל-להמן ברדרס), בועות סופן להתפוצץ וכך גם הבועה של ארסנל מתחילה להתפוצץ (הסדקים החלו כבר בהפסד לפולהאם). כשלא דואגים לחיזוק מתאים ועושים כמעט כל שגיאה אפשרית בניהול הקבוצה בקיץ האחרון, זאת התוצאה. מאחר וונגר מסרב להודות בטעויותיו וממשיך להיות עקשן, דרוש זעזוע בארסנל כדי שדברים יתחילו להשתפר עבור הקבוצה, אולי אי העפלה משלב הבתים בליגת האלופות יכולה להיות אופציה, כדי שבעתיד הדברים ייראו טוב יותר.