ביום רביעי פגשו התותחנים במשחק חוץ את חניכיו של סטיב מקלארן, במסגרת הסיבוב השלישי במוקדמות ליגת האלופות. כדורגל גדול לא היה שם מצד התותחנים וזה אנדרסטייטמנט, אך לא צריכים להיות מופתעים, אחרי קיץ בו הקבוצה נחלשה כל כך והמנג'ר לא טורח לחזק אותה. דחיקה מקרוב של גאלאס ועוד גלגול קליל של אדבאיור, הספיקו ל-2:0 ובדרך לשלב הבתים בליגת האלופות.
פתיחת הליגה הגיעה סוף סוף, אך הפעם אחרי הרבה עונות עם הרבה ציפיות, אין ממש ציפיות מהעונה הזאת, במיוחד כאשר המנג'ר לא קורא את המצב הנתון, לא מקבל החלטות דרושות, ובעיקר ממשיך לדבוק בעקשנות בעקרונותיו. אם ונגר חושב שרמזי ונאסרי הן התשובות לחסרונות הבולטים של פלאמיני וחלב , טעות מרה בידו. אם ונגר חושב שעם שוער כמו אלמוניה ארסנל תזכה במשהו העונה, הוא לא מציאותי. אם ונגר חושב שויליאם גאלאס עדיין ראוי להיות קפטן, הוא לא מחובר למה שקורה על המגרש. השנה, לראשונה מזה הרבה שנים, אולי גם חלק מהאוהדים לא הולכים בצורה עיוורת אחרי ונגר, וניתן לראות לא מעט טוקבקים באתרי ספורט בעולם בהם ונגר סופג ביקורת קשה במיוחד על מדיניות החוסר-רכש שלו. באותו עניין ניתן להוסיף כי השנה, לראשונה מזה הרבה שנים, משחקי טרום העונה של ארסנל לא הופכים מהר ל-SOLD OUT. אם בעונות הקודמות כרטיסים למשחקי טורניר האמירויות היו נחטפים כמו לחמניות חמות, או כרטיס למשחק פתיחת העונה המסורתי מול בארנט היה נגמר בערך באותו היום שהוצא למכירה, הרי שהשנה האוהדים מגלים אדישות, ודי בצדק - הקבוצה נחלשה משמעותית לעומת עונה קודמת, וצריך להיות רק מנותק מהמציאות כמו ונגר כדי לחשוב שארסנל תזכה העונה במשהו חוץ מהתואר המסורתי של חביבת הקהל.
ארסנל קיבלה הגרלת פתיחת עונה די קלה ורגועה, ובמיוחד למשחק פתיחת העונה, העולה החדשה-ישנה, ווסט ברומיץ', ששבה לפרמיירליג בפעם המי יודע כמה. הבאגיז לא באו היום בצהריים בשביל להפריע יותר מדי לארסנל, למרות המערך בעל החלוץ הבודד והקישור המעובה (4-5-1), הרי שברומיץ' נתנה לארסנל לשחק כדורגל ולא סגרה אותה יותר מדי מבחינה טקטית בהגנה. למרות זאת, ארסנל לא הגיעה ליותר מדי מצבים וגם כשהגיעה, לא סיימה אותן ברשת של סקוט קארסון שלא היה צריך לעבוד קשה מדי, למרות שליטה מוחלטת של ארסנל בקצב המשחק.
מה ניתן לומר על המשחק? קודם כל נתחיל בדברים הטובים, מזל טוב לסמיר נאסרי על שער בכורה בהופעת הבכורה שלו בליגה. אחרי שעברנו על הדברים הטובים אפשר לעבור לדברים הרעים.
הגול של נאסרי היה תרומתו היחידה למשחק, כי חוץ מכך הוא לא ממש הורגש ותרם משהו למשחק ההתקפה של ארסנל, שנראה אנמי. חסרונו של אלכסנדר חלב הורגש מאד, כי גם אם חלב לא כבש ואיים, הוא יצר מצבים רבים עבור חבריו לקבוצה, וההתקפה נראתה איתו מלאת ברק. עם נאסרי ההתקפה של ארסנל נראתה די אפרורית. אם ניאלץ לצערנו להתרגל העונה לכדורגל חסר יצירתיות מאחר וחלב לא נמצא, הרי שאין לנו את הלוקסוס לשחק ללא ססק פבריגאס שהוא באמת השחקן הכי חשוב בקבוצה, ובמיוחד בעונה הקרובה שאין לידו את חלב שיזין את החלוצים וייצר מצבים. ללא פבריגאס, ארסנל נראתה אובדת עצות בכל פעם שהתקרבה 30 מטר מהשער של ברומיץ', הנעות כדור סתמיות ורוחביות שהסתיימו ברוב המקרים באיבודי כדור או מסירות רעות של וולקוט, או ירידה לאחור של בנדטנר שרק הפריע לשטף המשחק של ארסנל ובעצמו בכל מסירה, הוכיח את חוסר הרגש ברגל שלו. ארסנל שיחקה היום 90 דקות גם ללא קשר אחורי, אולי מול ברומיץ' זה מספיק, אבל מול קישור מאסיבי ואימתני כמו של צ'לסי או ליברפול, זאת תהיה פארסה. זאת אשמתו הבלעדית של ונגר שלא חיזק את הקבוצה בעמדה הזאת, כי אי אפשר כל עונה לתרץ את הבעיות בפציעות אם לא דואגים לעומק בסגל.
בחלק ההגנתי, ארסנל אומנם לא ספגה שער היום, אך ההגנה הייתה קטסטרופה, ב-2-3 הזדמנויות ומצבים שברומיץ' יצרה עם חלוץ אחד על המגרש, היא גם כמעט כבשה, במיוחד ההזדמנות שדג'ורו הציל מהקו (אחרי שכיפר על זה שהרס את מלכודת הנבדל 20 שניות קודם לכן). גאלאס ודג'ורו לא היו מתואמים, ואולי ונגר חושב שאפשר להחליק זאת מול קבוצות כמו טוונטה וברומיץ', אך מול הגדולות זה לא יספיק. על גאלאס אפשר להרחיב את הדיבור בנושא הקפטן, כאשר שוב הוא הוכיח שמנהיג הוא לא היה ולא יהיה, כאשר הוא מתפרץ בפעם המי יודע כמה על חבריו לקבוצה ומגלה חוסר איפוק - זאת בושה לתת לגאלאס את סרט הקפטן וגם ונגר יודע זאת, אך מאחר והוא יודע שמדובר בשחקן שעלול לצאת בהצהרות לא לויאליות לצהובונים, הוא קונה את שתיקתו עם סרט הקפטן שהוענק לו. כשמסתכלים על היכולת של דג'ורו, הכושר והמנהיגות של גאלאס, ועל הבלבול של טורה, אפשר להיות מודאגים מאד בנוגע לכמות הספיגות העונה, וזאת בלי שנדבר על אלמוניה באופן כללי (לגבי היום, הוא עשה עבודתו בסדר גמור). אם ונגר רוצה לשמור לעצמו סיכוי כלשהו למשהו העונה, אז הרכש שהוא הבטיח להביא עד הגומלין מול טוונטה, חייב להיות בלם רציני.
מבחינת ניהול המשחק, ונגר ממשיך עם העקשנות שלו - למרות משחק חלש להחריד של בנדטנר בו הוא יותר הזיק מאשר הועיל, רובין ואן פרסי נכנס רק בדקה ה-68 למשחק במקום בדקה ה-45. השילוב בנדטנר-אדבאיור הוא מיסודו שילוב גרוע, אז למה לא לשנות דברים במחצית?
לסיכומו של עניין, ארסנל לא נראית מספיק חזקה ורצינית כדי להתמודד על משהו העונה, ואם מול קבוצה כמו ברומיץ' היא לא מצליחה להבקיע לפחות 3 שערים, אז היא בבעייה רצינית. אין ספק שבמהלך העונה הקרובה ארסנל תפגין כדורגל יצירתי יותר מאשר היום, תבקיע שערים, ותיתן תצוגות אך בשורה התחתונה היא נחלשה מאד לעומת העונה שעברה ולכן סיכוייה לזכות במשהו העונה הם מזעריים עד בלתי אפשריים.
איך אפשר לסיים בלי עונג שבת באדיבותה הרבה של טוטנהאם הוטספר, הפסד למידלסברו בחוץ, ועוד מידו שנועץ את השער השני ברשת קבוצתו לשעבר.
פתיחת הליגה הגיעה סוף סוף, אך הפעם אחרי הרבה עונות עם הרבה ציפיות, אין ממש ציפיות מהעונה הזאת, במיוחד כאשר המנג'ר לא קורא את המצב הנתון, לא מקבל החלטות דרושות, ובעיקר ממשיך לדבוק בעקשנות בעקרונותיו. אם ונגר חושב שרמזי ונאסרי הן התשובות לחסרונות הבולטים של פלאמיני וחלב , טעות מרה בידו. אם ונגר חושב שעם שוער כמו אלמוניה ארסנל תזכה במשהו העונה, הוא לא מציאותי. אם ונגר חושב שויליאם גאלאס עדיין ראוי להיות קפטן, הוא לא מחובר למה שקורה על המגרש. השנה, לראשונה מזה הרבה שנים, אולי גם חלק מהאוהדים לא הולכים בצורה עיוורת אחרי ונגר, וניתן לראות לא מעט טוקבקים באתרי ספורט בעולם בהם ונגר סופג ביקורת קשה במיוחד על מדיניות החוסר-רכש שלו. באותו עניין ניתן להוסיף כי השנה, לראשונה מזה הרבה שנים, משחקי טרום העונה של ארסנל לא הופכים מהר ל-SOLD OUT. אם בעונות הקודמות כרטיסים למשחקי טורניר האמירויות היו נחטפים כמו לחמניות חמות, או כרטיס למשחק פתיחת העונה המסורתי מול בארנט היה נגמר בערך באותו היום שהוצא למכירה, הרי שהשנה האוהדים מגלים אדישות, ודי בצדק - הקבוצה נחלשה משמעותית לעומת עונה קודמת, וצריך להיות רק מנותק מהמציאות כמו ונגר כדי לחשוב שארסנל תזכה העונה במשהו חוץ מהתואר המסורתי של חביבת הקהל.
ארסנל קיבלה הגרלת פתיחת עונה די קלה ורגועה, ובמיוחד למשחק פתיחת העונה, העולה החדשה-ישנה, ווסט ברומיץ', ששבה לפרמיירליג בפעם המי יודע כמה. הבאגיז לא באו היום בצהריים בשביל להפריע יותר מדי לארסנל, למרות המערך בעל החלוץ הבודד והקישור המעובה (4-5-1), הרי שברומיץ' נתנה לארסנל לשחק כדורגל ולא סגרה אותה יותר מדי מבחינה טקטית בהגנה. למרות זאת, ארסנל לא הגיעה ליותר מדי מצבים וגם כשהגיעה, לא סיימה אותן ברשת של סקוט קארסון שלא היה צריך לעבוד קשה מדי, למרות שליטה מוחלטת של ארסנל בקצב המשחק.
מה ניתן לומר על המשחק? קודם כל נתחיל בדברים הטובים, מזל טוב לסמיר נאסרי על שער בכורה בהופעת הבכורה שלו בליגה. אחרי שעברנו על הדברים הטובים אפשר לעבור לדברים הרעים.
הגול של נאסרי היה תרומתו היחידה למשחק, כי חוץ מכך הוא לא ממש הורגש ותרם משהו למשחק ההתקפה של ארסנל, שנראה אנמי. חסרונו של אלכסנדר חלב הורגש מאד, כי גם אם חלב לא כבש ואיים, הוא יצר מצבים רבים עבור חבריו לקבוצה, וההתקפה נראתה איתו מלאת ברק. עם נאסרי ההתקפה של ארסנל נראתה די אפרורית. אם ניאלץ לצערנו להתרגל העונה לכדורגל חסר יצירתיות מאחר וחלב לא נמצא, הרי שאין לנו את הלוקסוס לשחק ללא ססק פבריגאס שהוא באמת השחקן הכי חשוב בקבוצה, ובמיוחד בעונה הקרובה שאין לידו את חלב שיזין את החלוצים וייצר מצבים. ללא פבריגאס, ארסנל נראתה אובדת עצות בכל פעם שהתקרבה 30 מטר מהשער של ברומיץ', הנעות כדור סתמיות ורוחביות שהסתיימו ברוב המקרים באיבודי כדור או מסירות רעות של וולקוט, או ירידה לאחור של בנדטנר שרק הפריע לשטף המשחק של ארסנל ובעצמו בכל מסירה, הוכיח את חוסר הרגש ברגל שלו. ארסנל שיחקה היום 90 דקות גם ללא קשר אחורי, אולי מול ברומיץ' זה מספיק, אבל מול קישור מאסיבי ואימתני כמו של צ'לסי או ליברפול, זאת תהיה פארסה. זאת אשמתו הבלעדית של ונגר שלא חיזק את הקבוצה בעמדה הזאת, כי אי אפשר כל עונה לתרץ את הבעיות בפציעות אם לא דואגים לעומק בסגל.
בחלק ההגנתי, ארסנל אומנם לא ספגה שער היום, אך ההגנה הייתה קטסטרופה, ב-2-3 הזדמנויות ומצבים שברומיץ' יצרה עם חלוץ אחד על המגרש, היא גם כמעט כבשה, במיוחד ההזדמנות שדג'ורו הציל מהקו (אחרי שכיפר על זה שהרס את מלכודת הנבדל 20 שניות קודם לכן). גאלאס ודג'ורו לא היו מתואמים, ואולי ונגר חושב שאפשר להחליק זאת מול קבוצות כמו טוונטה וברומיץ', אך מול הגדולות זה לא יספיק. על גאלאס אפשר להרחיב את הדיבור בנושא הקפטן, כאשר שוב הוא הוכיח שמנהיג הוא לא היה ולא יהיה, כאשר הוא מתפרץ בפעם המי יודע כמה על חבריו לקבוצה ומגלה חוסר איפוק - זאת בושה לתת לגאלאס את סרט הקפטן וגם ונגר יודע זאת, אך מאחר והוא יודע שמדובר בשחקן שעלול לצאת בהצהרות לא לויאליות לצהובונים, הוא קונה את שתיקתו עם סרט הקפטן שהוענק לו. כשמסתכלים על היכולת של דג'ורו, הכושר והמנהיגות של גאלאס, ועל הבלבול של טורה, אפשר להיות מודאגים מאד בנוגע לכמות הספיגות העונה, וזאת בלי שנדבר על אלמוניה באופן כללי (לגבי היום, הוא עשה עבודתו בסדר גמור). אם ונגר רוצה לשמור לעצמו סיכוי כלשהו למשהו העונה, אז הרכש שהוא הבטיח להביא עד הגומלין מול טוונטה, חייב להיות בלם רציני.
מבחינת ניהול המשחק, ונגר ממשיך עם העקשנות שלו - למרות משחק חלש להחריד של בנדטנר בו הוא יותר הזיק מאשר הועיל, רובין ואן פרסי נכנס רק בדקה ה-68 למשחק במקום בדקה ה-45. השילוב בנדטנר-אדבאיור הוא מיסודו שילוב גרוע, אז למה לא לשנות דברים במחצית?
לסיכומו של עניין, ארסנל לא נראית מספיק חזקה ורצינית כדי להתמודד על משהו העונה, ואם מול קבוצה כמו ברומיץ' היא לא מצליחה להבקיע לפחות 3 שערים, אז היא בבעייה רצינית. אין ספק שבמהלך העונה הקרובה ארסנל תפגין כדורגל יצירתי יותר מאשר היום, תבקיע שערים, ותיתן תצוגות אך בשורה התחתונה היא נחלשה מאד לעומת העונה שעברה ולכן סיכוייה לזכות במשהו העונה הם מזעריים עד בלתי אפשריים.
איך אפשר לסיים בלי עונג שבת באדיבותה הרבה של טוטנהאם הוטספר, הפסד למידלסברו בחוץ, ועוד מידו שנועץ את השער השני ברשת קבוצתו לשעבר.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה